מיכאל ספרד | משרד עריכת דין
ميخائيل سفارد | مكتب محاماة
MICHAEL SFARD | LAW OFFICE
משפט וכיבוש
סדרת הרצאות על דיני מלחמה ודיני הכיבוש הבינלאומיים, ועל ההיסטוריה של המאבקי ם המשפטיים לאיתגור מנגנוני הנישול והשליטה שמפעיל הכיבוש הישראלי. בסדרת ההרצאות שיזמו קרן רוזה לוקסמבורג ועו"ד מיכאל ספרד התארחו כמה מעורכי/ות הדין שניהלו מאבקים משפטיים חשובים ובולטים בנוגע לשליטה הישראלית בגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת עזה, ושוחחו עם עו"ד ספרד על הסוגיות שהתעוררו במאבקים אלה ועל הדילמות המוסריות, המשפטיות והפוליטיות שעימם התמודדו.
דיני הכיבוש הבינלאומיים
מהו משפט בינלאומי, מהם דיני המלחמה הבינלאומיים ומהם דיני הכיבוש הבינלאומיים? על עקרונות היסוד של השדה המשפטי הבינלאומי העוסק בכיבוש ועל הרלבנטיות שלו לסכסוך הישראלי - פלסטיני.
התנחלויות בשטח כבוש
מה הסיפור עם (אי) חוקיות הההתנחלויות? סיפורם של המאבקים המשפוטיים החשובים שאיתגרו את חוקיות הקמתן, מהעתירות נגד הקמת נווה צוף (חלמיש) דרך פרשות בית אל ואלון מורה ועד שאלת השפיטות של הנושא. עו"ד מיכאל ספרד מארח את העורך-דין הותיק אליאס חורי, מחלוצי המאבקים להגנה על אדמות בבעלות פלסטינית ומניעת הקמת התנחלויות עליהן.
גדר ההפרדה ומשטר ההיתרים
הפרוייקט הלאומי הישראלי הגדול ביותר מאז המוביל הארצי - גדר ההפרדה - שהוקמה ברובה בתוך הגדה המערבית הכבושה תוך הפרדה קהילות פלסטיניות רבות מאדמותיהן החקלאיות, מעלה שאלות משפטיות כבדות משקל. המאבק המשפטי בהקמתה הוא מהמעניינים שבמאבקי ם המשפטיים בקשר לכיבוש. המפגש הרביעי בסדרת המפגשים "משפט וכיבוש" מוקדש לסיפורם של התיקים המרכזיים שעצבו את מרחב התפר ומשטר ההיתרים האפרטהיידיסטי המתלווה אליו.
דיני הכיבוש וירושלים המזרחית
כיצד סיפוח מזרח ירושלים מסתדר עם הוראות המשפט הבינלאומי? מה המדיניות שישראל החילה על מזרח העיר, מהו המעמד המשפטי של התושבים הפלסטינים בה, ואילו מאבקים משפטיים מרכזיים נוהלו לשמירה על זכויותיהם?
אסירים ועצירים מנהליים
כמה אסירים בטחוניים פלסטינים יש? וכמה עצירים מנהליים? יש לכן מושג? 100? 3000? ומה העונש על השתתפות בהפגנה לא חוקית בגדה? קנס? עשר שנות מאסר? (תחשבו שוב). במפגש השישי בסדרת ההרצאות "משפט וכיבוש" עו"ד מיכאל ספרד מארח א ת עו"ד עביר באכר המתמחה בייצוג של אסירים פלסטינים במערכת המשפט הישראלית. על האופן שבו גויס המשפט הפלילי למטרות פוליטיות, על השימוש הנרחב במעצרים מנהליים ועל איך כל זה משתלב (או לא) עם הזכויות של הנכבשים והכוחות של הכובשים הקבועים בדיני הכיבוש.
הכיבוש ופשע האפרטהייד
בשנים האחרונות התפרסמו דוחות של ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים, ואף של גופי או"ם מקוצעיים, שקבעו שפשע האפרטהייד מתבצע כלפי פלסטינים.
עו"ד עומאר שאקיר, מנהל ישראל/פלסטין בארגון זכויות האדם הבינלאומי משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) שכתב את הדו"ח של הארגון אשר האשים את ישראל ביצוע הפשע, ועו"ד מיכאל ספרד שכתב חוות-דעת משפטית עבור ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, בשיחה על הגדרת הפשע במשפט הבינלאומי, על התאמתו למציאות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל המשמעויות של הקביעה שהפשע מתבצע כלפי פלסטינים.
גירוש
גירוש פעילים פלסטינים לירדן ולבנון הייתה פרקטיקה נפוצה וכלי מרכזי של שלטון הכיבוש הישראלי מתחילתו. עו"ד מיכאל ספרד מארח את עורכת הדין לאה צמל לשיחה על מדיניות הגירוש וסיפור המאבקים המשפטיים לאיתגור פרקטיקת הגירוש אל מעבר לגבול והעברות הכפויות של פלסטינים ממקום גוריהם.
הגבלות תנועה
לאן טסתם בקיץ? ללונדון? לרומא? לניו-יורק? או שרבצתם על חוף של אי יווני קסום?
קיבלתם היתר מהמפקד הצבאי לנסוע לחו"ל?
לא? אה, אתם לא צריכים? אה, כן. יש לכם זכות לצאת מארצכם ולהכנס אליה. אתם אזרחים. אתם לא נתינים של משטר כיבוש.
במפגש השמיני בסדרת ההרצאות "משפט וכיבוש" של קרן רוזה לוקסמבורג ושל עו"ד מיכאל ספרד מתארח עו"ד דניאל שנהר מהמוקד להגנת הפרט.
המפגש עוסק במגוון האמצעים, הפרקטיקות והמדיניות שמטרתן הגבלה של תנועת התושבים הפלסטינים בתוך השטח הכבוש, ממנו החוצה וחזרה פנימה ובסיפורם של המאבקים המשפטיים שניהל ארגון המוקד להגנת הפרט להבטחת חופש התנועה של מיליוני התושבים הכבושים.
רצועת עזה
מה המשמעויות המשפטיות של הסגר על רצועת עזה שנמשך ברציפות משנת 2007? האם למרות ההתנתקות הרצועה מצויה תחת כיבוש ישראלי? מה הן החובות של מדינת ישראל כלפי תושבות ותושבי הרצועה והאם הגיוני למנוע יציאה של חולים/ות עזתיים לטיפול רפואי שאינו בנמצא ברצועה לישראל או לגדה? עו"ד מיכאל ספרד מארח את עורכת הדין אסנת כהן ליפשיץ מארגון גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע.
הריסת בתים עונשית
מאז 1967 ישראל הרסה אלפי בתים של משפחות פלסטיניות כתגובה לחשד שבן משפחה ביצע פעולת טרור. הויכוח בשאלה האם הפרקטיקה הזו חוקית ומעל הכל מוסרית, האם היא נועדה לשם הרתעה או שהיא מהווה ענישה קולקטיבית, וגם האם היא בכלל יעילה, ממשיך להתנהל מאז שנות ה-70 ועד י מינו בין היתר בעתירות לבג"ץ. במפגש העשירי בסדרת ההרצאות "משפט וכיבוש" של קרן רוזה לוקסמבורג וע"ד מיכאל ספרד, עו"ד ספרד מארח את עורכת הדין נדיה דקה מארגון המוקד להגנת הפרט. עו"ד דקה עוסקת עם ארגונה שנים רבות בייצוג משפחות שלביתם הוצא צו הריסה.
מדיניות החיסולים
ב-9 בנובמבר 2000 מסוק קרב ישראלי ריחף מעל העיירה הפלטינית בית סאחור וירה טיל לעבר הג'יפ של חוסיין עביאת, פעיל תנזים שישראל ייחסה לו אחריות להתקפות ירי על ההתנחלות גילה (שכונה בירושלים המזרחית). עביאת נהרג ויחד איתו שתי נשים שהיו במקרה לצד הכביש שבו נסע - עזיזה דנון, בת 58, ראמה ראשין הינדי, בת 54. בתקיפה הזו נפצעו שתי נשים עוברות אורח נוספות ועוזרו של עביאת.
חיסולו של עביאת היה יריית הפתיחה (הזדמנות נדירה לעשות שימוש שהוא גם מילולי בביטוי הזה) של מדיניות החיסולים המוצהרת של מדינת ישראל, או כפי שכינו אותה נציגי הממשלה: "מדיניות הסיכול הממוקד".
אז מה הבעיה בחיסול של טרוריסטים? האם לא מדובר במקרה קלאסי של "הקם להורגך – השכם להורגו"?
במהלך האינתיפאדה השנייה מדינת ישראל קיימה מדיניות רשמית וגלויה של הריגת פלסטינים שזרועות הביטחון ייחסו להם מעורבות בהתקפות טרור על ישראל. היא פגעה בהם בין היתר באמצאות צלפים, פצצות וטילים ששוגרו לרכבם ולבתיהם ממסוקי קרב. מאות יעדי חיסול נפגעו אבל גם עוברי אורח חפים מפשע רבים ורבות.